• דֶגֶל
  • דֶגֶל

עם היכולת לייצר ביגוד המוני במאה ה-21, זה עשוי להיות קשה לאנשים לדמיין עד כמה הביגוד של המאה ה-19 יקר.

אילינוי אופנתי: 1820-1900, מוצג בגלריה רוקפורט של מוזיאון מדינת אילינוי עד 31 במרץ 2022, עם 22 תלבושות מוצגות.

"אופנת אילינוי: 1820-1900 אינץ' אריקה הולסט (אריקה הולסט) אמרה: "היופי האמיתי של זה הוא שזה מתאים לכולם".

"אם אתה בלחץ גדול ורק רוצה ללכת להופעה ולראות בגדים ישנים ויפים, יש כאן הרבה דברים המושכים את העין.כמו כן, הצגנו את תהליך ייצור הבדים והכנת בגדים ותיקון בגדים לפרטי פרטים.אם אתה רוצה לחפור עמוק יותר, גם הסיפור הזה קיים."

התערוכה מסתכלת על שמונה השנים הראשונות למדינה של אילינוי, כולל שמלות אריגים, פשתן וצמר בשנות ה-60, סרטי ראש ארוגים של אינדיאנים עם חרוזים בשנות ה-80, ובגדי אבל בשנות ה-90.

"מה שבאמת עצוב הוא פיג'מה ששייכת לגברת שלבשה אותה ב-1855. זו שמלת הריון.יש לו את הקפלים האלה", אמר הולסט על צאצאיו של מוזיאון אילינוי.

"האישה הזו הייתה כלה בשנת 1854 ומתה בלידה בשנת 1855. זהו חלון קטן מאוד המאפשר לנו להבין את כל חוויות החיים הללו ואת השינויים שחלו באישה הזו כל כך מהר.כמוה, היא מתה מדיסטוציה.יש יותר מדי נשים.

"בגלל שיש לנו את הפיג'מה הזו, אנחנו יכולים להציל את הסיפור שלה ואת הסיפורים של אמהות אחרות כמוה.כמעט שנה שלמה לאחר יום נישואיה, היא מתה מדיסטוציה".

עיצוב אילינוי: השמלה שלבשה השפחה המשוחררת לוסי מקוורטר (1771-1870) הועתקה גם היא מ-1820 עד 1900. נעשה שימוש בתצלום משנות ה-50 בשיתוף ספרינגפילד והמוזיאון להיסטוריה של אפריקאי אמריקאי במרכז אילינוי.

"אנחנו ממש שמחים לקבל את זה.זה נוצר עבורנו מחדש על ידי מרי הלן יוקם, היא חייט מוכשר מאוד", אמרה הולסט על סעיד שלה כשבני ארצה של תושבי ספרינגפילד.

"המטרה שלנו היא בהחלט להיות מכילים ומייצגים בתכני התערוכה שלנו.למרבה הצער, בעיקרון בגלל הדעה הקדומה הלבנה של כמה דורות של אוצרים, אין לנו הרבה תלבושות אפרו-אמריקאיות ששרדו באוסף המוזיאון.

"אין לנו דוגמה באוסף של מוזיאון מדינת אילינוי.הדבר הטוב הבא הוא לעבור לרפרודוקציות מבוססות תמונות."

אילינוי אופנתי: 1820-19900 הופיע לראשונה במוזיאון מדינת אילינוי בספרינגפילד ביולי 2020 ויוצג שם עד מאי 2021 לפני שיועבר למרכז העיר לוקפורט כדי לתת לאנשים הצצה לאוסף המורשת של אילינוי של המוזיאון.

"במוזיאון מדינת אילינוי יש אוסף גדול של טקסטיל ובגדים היסטוריים", אמר הולסט, שהוא גם אוצר ההיסטוריה של מוזיאון מדינת אילינוי בספרינגפילד.

"לפני התערוכה, רוב השמלות הללו מעולם לא הוצגו.הרעיון המקורי היה להציג את כל הבגדים המעולים האלה במקום שבו אנשים יכולים לראות."

בקומה הראשונה של בניין נורטון ההיסטורי במסדרון המורשת הלאומי של תעלת אילינוי ומישיגן, גלריית רוקפורט סיפקה את התמיכה העיקרית לאופנה של אילינוי: 1820-1900, שסופקה על ידי מועדון הנשים של רוקפורט.

"הרבה נשים קשורות לסיפורים על ייצור ותיקון בגדים ועל הבגדים שלבשו בעבר".

"זה קשור מאוד לכמות העבודה בבגדים ולדרך שבה אנשים מקבלים בגדים.כבר במאה ה-19 כל הבגדים נעשו בהזמנה אישית, במיוחד במחצית הראשונה של המאה ה-19.תיקנת אותו ונתת לו להחזיק מעמד שנים רבות", היא אומרת.

"עכשיו אנחנו חושבים שהבגדים שלנו הם חד פעמיים.אתה הולך לחנות לקנות משהו ואתה מוציא $10.אם אתה עושה בו חור, אתה זורק אותו.זה לא אורח חיים סופר בר-קיימא, אבל זה המקום אליו הגענו".

בנוסף לבסיס ספרינגפילד ולגלריית לוקפורט, מוזיאון מדינת אילינוי מפעיל גם את דיקסון היל בלואיסטאון.

"אנחנו מוזיאונים ברחבי אילינוי, מצפון לדרום, משיקגו ועד דרום אילינוי", אמר הולסט.

"אנחנו מנסים לספר סיפורים ולהדגיש את התרבות בכל המדינה.אנחנו רוצים שאנשים יראו את עצמם בתערוכות ובמופעים שאנחנו מפיקים".


זמן פרסום: 29 בדצמבר 2021